לנועם קשה להירדם, הוא מפחד מהחושך ומסרב לכבות את האור. לכן אמא מדליקה עבורו מנורה קטנה אשר תיתן אור קטן בחדר, היא מספרת לו כי לכל אחד יש אור קטן שמאיר לו בלילות. היא מראה לו דרך החלון שבחדרו, את אורות הפנסים שמאירים לחתולי הרחוב, את האורות הקטנים שדולקים לילדים אחרים, את אור הירח והכוכבים שמאירים לכולם. באופן כזה החושך ואורות הלילה הקטנים נראים ידידותיים יותר ופחות מפחידים.
האם אמא של נועם תצליח לעזור לו להתגבר על הפחד? מסתבר שרק כשחשוך מספיק, ניתן להבחין בקסמו של הלילה.
על השילוב בין מציאות לפנטזיה והיכולת לראות דברים בצורה שונה אם רק מתבוננים על הדברים קצת אחרת. בספר מתוארים בפשטות ועדינות פחדיו של הילד מחושך ומעניק דרך להתמודד עם פחדיו.